לחסן או לא לחסן?

דילמת החיסונים משקפת שינוי מהותי שעובר על עולמינו, שינוי הרבה יותר גדול מהשאלה "האם לחסן או לא לחסן". מדובר על שינוי של תפיסת עולם וכמו כל שינוי שכזה הוא מושך אש, גורם להתנגדויות.
אני קורא לתפיסה הישנה "הר דוקטור", תפיסה ששמה את הרופא במעמד של נציג אלוהים עלי אדמות ומכאן נגזרת היראה והציות להוראותיו, ציות שהיה אופייני לדור של הורינו והדורות שלפניהם. די לראות בסרטים ישנים את הרופא הכפרי מגיע לבקר בבית החולה. שקט משתרר בבית שעה שהרופא המכובד מניח את תיק העור הכבד, בודק, שומע, מהרהר… ומסביר למשפחה את המצב תוך שמשאיר אבחנה (כמוה כפסק דין) ומרשם.
במידה – כולנו מתגעגעים לדמות הזו. דמות יודעת כל, כזו שתיקח עליה (מאתנו) את האחריות, את הדילמות, את כובד ההחלטה… מעין דמות בוגר/ אב אחראי שלצדו נרגיש בטוחים, ממש כמו ילדים נדע שמישהו "בר סמכא" דואג לנו.

היום – אנחנו דור אחר

הידע שהיה שמור בידי "חכמי השבט" או גילדת הרופאים המכובדים, עתה פרוש כרשת מידע גלובלית הפתוחה לכל אדם. לא פעם האדם החולה מעודכן ויודע יותר על מחלתו מאשר הרופא המטפל.
ידע שמאפשר לנו ללמוד את הדברים לעומק, לשמוע היבטים שונים, להחליף מידע ולא פחות חשוב לבדוק. לבדוק גם את "ספקי המידע" עצמם (כולל את כותב מאמר זה) את מהימנותם, מקורותיהם וכו'. בהרצאות אני קורא לזה "הטלת ספק מבורכת".

האחריות על החיים והבריאות שלנו – חוזרת אלינו

השינוי הזה הוא עצום, מאחר והוא מדבר על מעבר של האחריות שניתנה לקובץ "ברי סמכא" והחזרתה לאנשים עצמם. אחריות לגבי תזונה, לגבי איכות חיים, לגבי תרופות, חיסונים, חינוך- כל מה שנוגע לנו ולילדינו.

ולגבי חיסונים

אנחנו (וילדנו) נחשפים ללחץ מסיבי להתחסן. והאמת מי לא רוצה להיות מחוסן? מוגן? בטוח?
אך האם החיסונים מקיימים את ההבטחה? האם הם באמת בחזקת "בטוח ובדוק" כפי שמשדרים. שהרי לא היינו רוצים לתת לתינוקנו הרכים חומר שעלול להעמיד אותם בסיכון, ובוודאי לא היינו רוצים לתת חומר שיעילותו היא חלקית/ מוטלת בספק.

הנחה 1: לכל תרופה יש פוטנציאל נזק. נקודה. וחיסון זו תרופה
פוטנציאל הנזק בחיסון עלול להיות גדול מתרופה רגילה בשל כך שניתן בזריקה (שלא כדרך בטבע – חשיפה בד"כ דרך הריריות), במקבץ של כמה מזהמים/ גורמי מחלה בבת אחת (שלא כדרך בטבע – חשיפה בהדרגה), בגיל רך ביותר (מגיל יום, שוב לא כדרך הטבע) ומכיל מגוון חומרים כימיים (חומרי שימור, מתכות, אנטיביוטיקה וכו').

הנחה 2: כל החלטה המתקבלת מתוך ידע והבנה שווה אלפי מונים מזו המתקבלת מחוסר ידע ופחד
בהרצאות ובמפגשים אני נמנע מלעשות את הבחירה עבור ההורים, אלא מספק מידע רחב ומאוזן ככול הניתן שמאפשר להורה להגיע להחלטה מושכלת, שלמה יותר.

הנחה 3: אני לא נגד אלא בעד
איני נגד תרופות או חיסונים. גדלתי על ברכי הרפואה הקונבנציונלית ואני מודע ליתרונותיה ותרומתה הרבה. אני בעד התאמת מתן החיסונים באופן אישי לתינוק/ ילד, מתוך כוונה למזער את הפגיעה האפשרית מראש. אני בעד ראיה ביקורתית מפוקחת שתאפשר החלטה מודעת, אחראית ורצינית בנושאים כל כך (הכי) משמעותיים בחיינו ובחיי ילדינו.

** גילוי נאות – בתור מטפל אני נחשף (ומטפל) בלא מעט "נפגעי חיסון". בחלק מהמקרים מדובר על פגיעה מידית ברורה ובחלק מדובר על שינוי/ התדרדרות במצב הבריאות שהחל לאחר קבלת החיסון.

מניסיוני – מתן של תרופה הומאופתית שהוכנה מהחיסון (אפקט של הפוך על הפוך), לאותם ילדים בהם קיים חשד לפגיעה מחיסון, עושה שינוי והטבה בטווח קצר.

מבולבלים? לא במקרה

  • לציבור חסר מידע, ומקורות המידע הקיימים סותרים זה את זה.
  • המידע שמוצג הוא חלקי, חסר או מגמתי, בפרט שמדובר על מחקרי בטיחות.
  • חלק גדול מהפרסומים של מוצרי החיסון הם על בסיס רגשי ולא אינפורמטיבי.

אם תשאלו, תגלו שרוב האנשים מונעים להחלטה מהרגש (ומהפחד בפרט). מצד אחד חשש (לגיטימי) מהחשיפה הגדולה של תינוק רך לתרופות וגורמי מחלות אל מול הפחד (לגיטימי לא פחות) ממחלות שהתקשורת והשמועות לא פעם העצימו. השכם וערב מפורסמות כתבות ופרסומים ממשלתיים שדוחקים בנו למהר ולהתחסן, לצד מאמרים ומחקרים (מהארץ ומהעולם) שמערערים על יעילות החיסונים (בתזמון ובאופן נטילתם) ומטילים ספק בבטיחותם.

כך החל החיפוש שלי. כמטפל שרוצה לתת מידע מאוזן ובתור אב שרוצה להגיע להחלטה שקולה ונכונה. למדתי ממקורות מידע מגוונים ברפואה הקונבנציונלית והמשלימה, מהארץ ומחו"ל, ממסמכי החברות וממכתבי הורים ועוד. התמקדתי בכמה נקודות מרכזיות: מרכיבי התרופות, תופעות הלוואי, שכיחות פגיעות, קיום מחקרי יעילות לצד מחקרי בטיחות. החיפוש הוביל אותי לגיבוש הבנות ותפיסה משלי בנושא. תפיסה שאני משתף עם ההורים באופן שמאפשר להם לגבש את תפיסתם ולבחור את דרכם באופן שלם יותר.
אני מעודד חשיבה ביקורתית מתוך הבנה שקיים בחיסונים פוטנציאל נזק משמעותי. בעיני יש חשיבות רבה להתאים את מתן החיסון לתינוק ולילד (אופי, מצב פיזי, רגשי, נטייה, היסטוריה אישית ומשפחתית, רגישויות ועוד), כדי לצמצם נזקים ולשמור את ילדינו בריאים ושמחים.

נשארו שאלות? רוצים להתייעץ עם ד"ר בועז רון? רוצים לשמוע על תמיכה למתן חיסונים? צרו איתנו קשר

בברכה,
ד"ר בועז רון
רופא והומאופת RCHom M.D